ורטיגו-וסחרחורות
סוגי טיפולים


לתיאום פגישת אבחון וטיפול
צרו קשר: 074-7292560
info@medleader.co.il

 

  • סחרחורת – גורמים, טיפול והחלמה
     

    מהי סחרחורת?

     
    ורטיגו, מונח רפואי שלרוב נוטים לבלבל עם סחרחורת, הוא תופעה נפוצה יחסית, אשר מתחלקת למספר סוגים שונים. סחרחורת (ורטיגו) היא תחושה מדומה של תנועה, לרוב תנועה סיבובית. ניתן לחוש תחושה מעין זאת אחרי שמסתובבים כמה פעמים במקום. לעיתים האדם מרגיש שהוא מסתובב, ואילו אחר עלול לחוש שהסביבה היא שמסתובבת והוא נותר יציב במקומו. במקרים נדירים יותר תיתכן תחושה של משיכה הצידה ללא מרכיב סיבובי. ורטיגו מסוג BPPV מאובחן אצל כ-17% עד 42% מכלל האנשים המתלוננים על ורטיגו. תסמונת BPPV מאופיינת על ידי אפיזודות קצרות, של שניות עד דקות, של ורטיגו חמור, לעיתים עד כדי בחילות והקאות. התסמינים יכולים לקרות עם כל שינוי של תנוחת הראש אך בדרך כלל הם הכי חמורים בעת שכיבה עוברית, כשהאוזן הפגועה היא למטה. לרוב אין אובדן שמיעה.

     

    ממה נגרמת סחרחורת?

     
    סחרחורת היא ביטוי להפרעה במערכת הווסטיבולרית - מערכת שיווי המשקל. תפקידה של מערכת שיווי המשקל הוא לדווח לנו על מיקומנו במרחב ועל היותנו בתנועה או במנוחה. הרגשה של תנועה במרחב נוצרת כאשר איבר שיווי המשקל שולח אות חשמלי למוח דרך העצב הווסטיבולרי. מחלה של איבר שיווי המשקל גורמת ליצירה של אות "מוטעה", והוא שגורם לנו להרגיש תנועה בלי שתהיה תנועה במציאות.

    המערכת הווסטיבולרית כוללת את מנגנון שיווי המשקל שנמצא באוזן הפנימית, את העצב הווסטיבולרי ואת הגרעינים הווסטיבולריים בגזע המוח שמחוברים לחלקים נוספים של מערכת העצבים המרכזית.

    מחלות שונות עלולות לפגוע בחלקים שונים של מערכת שיווי המשקל ולהוביל לוורטיגו - האוזן הפנימית, העצב הווסטיבולרי, אזורים במוח כמו גזע המוח והמוחון. התסמינים שמתלווים לסחרחורת יכולים לסייע לפיזיותרפיסט לאתר את מקום הפגיעה ולקבוע את האבחנה.
     

    סיבות שכיחות לסחרחורת:

     
    • ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי ( BPPV) - מצב שבו הגבישים בתוך איבר שיווי המשקל משנים את מקומם עם שינוי התנוחה. במצב כזה אנשים בד"כ ידווחו על התקפים קצרים וחוזרים של סחרחורת שמתרחשים לאחר שינויי תנוחה. ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי, באנגליתBenign Paroxysmal Positional Vertigo  ובראשי תיבות – BPPV - הינו בעיה הנגרמת כתוצאה מפתולוגיה באוזן הפנימית. התסמינים הם אירועים חוזרים של ורטיגו תנוחתי (positional vertigo) כלומר תחושה של סיבוב או סחרחורת הנגרמת כשיש שינויים בתזוזת הראש, שינויי תנוחה, מעברים משכיבה לישיבה וישיבה לעמידה, בשכיבה על הגב ובהרמת ראש למעלה. ורטיגו נמשך לרוב מספר שניות בודדות ועד לדקה ולרוב מתקבלת תחושה של "החדר מסתובב". הדבר יכול להיות מלווה בתחושת בחילה, חוסר יציבות ותחושת "ריחוף" או "שיוט". ההשערה הרווחת היא כי תופעת הסחרחורת ("ורטיגו") מתרחשת בעקבות תנועה של אוטוקוניה (גבישי סידן זעירים שהינם חלק נורמלי מהאיבר אשר נמצא באוזן הפנימית הידועים בתור "קריסטלים"). במצב של BPPV, הקריסטלים ניתקים ממקומם הטבעי, ומוסטים אל עבר אחת מהתעלות החצי עגולות, ובדרך כלל אל עבר התעלה האחורית. כאשר הראש מוסט באופן מסוים, הקריסטלים אשר נעים בתוך הנוזל אשר המצא בתוך התעלה החצי מעגלית וגורמים להופעה של תחושת הורטיגו.
     
    Vestibular Neuritis - זהו מצב שנגרם ככל הנראה מדלקת של העצב הווסטיבולרי בעקבות זיהום וירלי. התסמונת גורמת לסחרחורת קשה שמלווה בחוסר יציבות, בקשיי הליכה, בבחילות ובהקאות. הסחרחורת נמשכת לרוב כמה ימים וחולפת ללא טיפול.
     
    מחלת מנייר - זוהי מחלה שהסיבה לפריצתה אינה ידועה. המחלה באה לידי ביטוי בעליית הלחץ באוזן הפנימית עד כדי יצירת בקעים. המטופלים סובלים מהתקפים חזקים של סחרחורת סיבובית שמלווים בירידה בשמיעה, בכבדות באוזן, ברעש באוזן, בבחילות ובהקאות. בדרך כלל השמיעה חוזרת אחרי שההתקף חולף, אולם היא עלולה גם להידרדר בעקבות התקפים נוספים.
     
    פגיעה במערכת העצבים המרכזית - כמו אירוע מוחי, מפרצת בכלי הדם במוח, גידול שפיר או ממאיר או טרשת נפוצה - גורמת בדרך כלל לסחרחורת ממושכת למדי שעלולה להיות מלווה בתופעות נוירולוגיות נוספות כמו חולשת שרירים או ירידה בתחושה באזורים שונים בגוף.
     
    סחרחורת עלולה להיות תופעת לוואי של שימוש בתרופות מסוימות - למשל אספירין, דוקסילין, טטרציקלין ותרופות כימותרפיות. גם צריכת אלכוהול יכולה לגרום לסחרחורת.
     
    • סחרחורת עלולה להיות חלק מהתופעות המקדימות המבשרות על התפרצות קרובה של מיגרנה ("אאורה"). לעיתים מלווה הסחרחורת בכאבי ראש, אך היא יכולה להופיע גם בלעדיהם.

    • סחרחורות עלולות להופיע בעקבות פגיעות ישירות או עקיפות בראש ובצוואר.
     

    בדיקה גופנית

     
    בבדיקה גופנית, הפיזיותרפיסט ינסה להתרשם מניסטגמוס (ריצוד של האישון) סיבובי המאופיין בסטיית המבט לכיוון האוזן הפגועה. הניסטגמוס נחלש ונעלם עם הזמן, ולא אמור להימשך מעל 30 שניות או דקה. ניתן לאבחן ורטיגו סיבובי באמצעת מבדקים כגון מבחן דיקס הולפייק (Dix hallpike) שבו מזיזים את ראש החולה באופן מסוים כדי לנסות ולאפיין את הניסטגמוס הקיים ואת משכו.

    אחד מהמאפיינים של ורטיגו מסוג BPPV הוא שתחילת הניסטגמוס היא מושהה- כלומר מתחילה כמה שניות לאחר התנוחה הגורמת לגירוי הורטיגו. כמו כן, הניסטגמוס והורטיגו חולפים לאחר שניות עד דקות, ובביצוע מבחן זה פעמים נוספות, התגובה הולכת ונחלשת (זאת לעומת ורטיגו ממקור מרכזי, שאיננוBPPV  ובו לא חייב להופיע ניסטגמוס, ואם הוא מופיע אזי הופעתו היא מיידית ואין התעייפות של ההופעה כאשר חוזרים על המבחן).
    באופן כללי, מטופלים הסובלים מBPPV לא אמורים לסבול בנוסף מחסרים נוירולוגיים שונים כגון נימול או חולשה. אם תסמינים אלו קיימים, יש לבחון סיבות נוספות לקיום הוורטיגו.
     

    תסמינים וסימפטומים

     
    • תחושה של סחרחורת - כאילו הכל מסתובב סביב האדם.
    • הורטיגו נמשך למשך שניות עד דקות בלבד.
    • הורטיגו נגרם בגלל שינוי מנח (קשור לשינוי תנוחה מסויים).
    • לרוב מלווה בבחילה.
    • ירידה בשמיעה.
    • תחושת מלאות באוזן וטנטון - רעש שאין לו מקור חיצוני ונשמע באותה האוזן.
    • חוסר יציבות בהליכה ואף נפילות.
    • קיימות הפרעות ראיה - יש קושי לקרוא או לראות במהלך הורטיגו לאור קיומו של ניסטגמוס נלווה.
    • תחושה המדמה התעלפות, פרה-סינקופה או סינקופה - יכול להתקיים אבל לרוב לא נפוץ.
    • הקאות - תסמין לא נפוץ, אך אפשרי.

     
    מהו אופי הטיפול בBPPV?

    הטיפול ב BPPVכולל ביצוע מניפולציות תנועתיות הנקראות Repositioning maneuvers - ובהן מסובבים את ראש האדם באופן הקשור לכוח המשיכה. באופן זה החלקיקים מסולקים מתוך התעלה אל איבר שיווי המשקל ושם נספגים. מרביתם של האנשים יחלימו מBPPV באופן מלא לאחר טיפול של פיזיותרפיסט. הטכניקה הנפוצה ביותר לטיפול בהפרעה קרויה אפלי מנובר וכוללת סיבוב של הראש באופן פאסיבי בסדרה בת 3 תנוחות. ייתכן ולאחר הטיפול, הפיזיותרפיסט המטפל יבקש מכם לבצע תרגלים מספר פעמים ביום בביתכם למשך כמה ימים, אשר כוללים תרגול לצורך הסתגלות מחודשת של המערכת, תרגולי שיווי משקל ותרגולי מעקב ראייה.
     
    בתקופה החריפה של המחלה ניתן להשתמש גם בתרופות לדיכוי של המערכת הווסטיבולרית, כגון: אנטי היסטמיניםאנטי כולינרגייםבנזודיאזפינים ותרופות סימפטומטיות.
     
    אצל רוב האנשים, ורטיגו יחלוף לחלוטין לאחר מספר מועט של טיפולים אצל הפיזיותרפיסט המומחה לטיפול בבעיה. לעיתים ידרש טיפול בטכניקה שונה או בהוספת תרגול עצמאי על פי שיקול דעתו של הפיזיותרפיסט.
     
    לאחר הטיפול בורטיגו, יש להימנע מסיבובי ראש מהירים וכן יש להימנע מהישארות ממושכת בתנוחה סטטית המערבת מבט למעלה או כיפוף הראש לפנים (קריאת ספר או שימוש בפלאפון) וכן להישמע להוראת הפיזיותרפיסט בקשר לתנוחת השינה המומלצת. רצוי לשוב לשגרת תנועה טבעית עד כמה שניתן בכדי לסייע בתהליך ההחלמה.
     
     
    איחולי בריאות,
    איציק טלי פיזיותרפיסט (M.P.T) ומומחה לסחרחורת.

    ורטיגו טיפול