כאבים-פיזיים-מלחץ-נפשי
 
מרכז פיזיותרפיה חדשני - 80% הצלחה ללא ניתוח - צרו קשר
 

  • על הקשר בין הגוף לנפש ועל שיטות הטיפול בצד הרגשי והפיזי

    גם עולם הרפואה כבר מכיר בקשר בין גוף לנפש. הפיזיותרפיסט אורן ניסן מסביר מדוע כאשר הוא מאבחן מטופל, הוא לוקח בחשבון גם את מצבו הנפשי.

    כאבי גב התחתון, כאבי הברכיים או הצוואר המעיקים, חזרו? יכול להיות שזה כאבים פיזיים מלחץ נפשי או חרדה. הפיזיותרפיסט אורן ניסן, המשמש כמנהל מקצועי במכון הפיזיותרפיה מד לידר, לוקח בחשבון גם את מצבו הנפשי של המטופל כשהוא מאבחן ומטפל בכאב.

    "אני לא פסיכולוג. אני פיזיותרפיסט. אני נותן את הטיפול הגופני, אבל מודע מאוד גם לאלמנטים הרגשיים. עולם הרפואה מתחיל להכיר בקשר בין גוף לנפש, ומחקרים מראים השפעה של אזורי האישיות והרגשות במוח על הופעת כאבים".
     

    איזה סוג של כאבים?  


    כאבים פיזיים מלחץ נפשי מורגשים כ"כאבים כרוניים, שבאים והולכים ואינם מדומיינים", הם אמיתיים לגמרי. ההגדרה של כאב על פי ארגון הרפואה הבינלאומי הוא 'תחושה לא נעימה וחוויה רגשית לא נעימה'. כאן נכנסת כל התיאוריה המבוססת על מחקר, שאומרת שלחלק גדול מהאנשים שסובלים מכאבים כרוניים יש גורמים סביבתיים שמשפיעים.
      
    "דוגמה להשפעת הנסיבות הסביבתיות על תחושת הכאב אני יכול לתת ממקרה של אדם שחוצה כביש סואן ולפתע מועד ונוקע את הקרסול. במקרה רגיל, הוא היה שוכב ומתפתל מכאבים. באמצע הכביש המוח נותן פקודה שאין כאב, והאיש רץ למדרכה ורק שם מתחיל לחוש בו".

     

    איך הגישה הזאת באה לביטוי בטיפול? 


    "כשמגיע מטופל, אני שואל מתי התחיל הכאב והאם הגיע בעקבות מצב דחק מסוים. אני רואה מטופלים שסובלים מכאבים כרוניים חוזרים, בעקבות אירועים כמו אזכרה של קרוב משפחה אהוב, פרידה וכד'. יש מושג שנקרא נוירו-מטריקס, כלומר הקשרים במוח משפיעים גם על הגוף, וזה בא לביטוי בכאבים או בתופעות אחרות.

    "במחקר שבדק השפעה של תפיסה על כאב בדקו קבוצת אנשים שנותחו אצל אותו מנתח להוצאה חלקית של דיסק בגב התחתון. חילקו אותם לשתי קבוצות. לאחת הראו את הדיסק שהוצא מגבם ולשנייה לא. במעקב של רמת התפקוד אחרי שלושה חודשים ואחרי שישה חודשים נמצא שאצל הקבוצה שראתה מול העיניים את הדיסק רמת התפקוד הייתה גבוהה יותר והכאב נמוך יותר.

    "גם אמונות מוטעות עלולות לגרום לכאב. טיפלתי באדם שסובל משחיקת סחוסים בברכיים. כיוון שהוא האמין שבכל פעם שהוא הולך הוא מזיק לברכיים, אכן כאב לו בכל פעם שהוא הלך, למרות שהליכה אינה גורמת לשחיקה מוגברת, אלא אפילו משפרת את המצב. כשהסברתי לו את ההיגיון הביו-מכני של פעולת הגוף, הוא שינה את האמונה ובהדרגה התחיל להרגיש אחרת.

    "למטופל אחר שסובל מכאבים כשהוא צועד, הצעתי שייצא להליכה עם חבר, ישוחח בדרך ויסיח את דעתו מההליכה ואז פחות יכאב לו. כשהגוף לומד שהליכה לא שווה לכאב, הדברים משתנים".

     

    ומה קורה כשהכאב מבוסס על בעיה פיזיולוגית?


    "בכאב הכרוני יש קשת שלמה של מקרים. בקצה האחד יש כאב ללא שום נזק פיזיולוגי ובקצה השני באמת יש נזק, אבל גם אז הכאב לא תמיד פרופורציונלי. נוצרת 'מחלת כאב', הכאב הופך לבעיה עצמה, לא הנזק לרקמה. כשיש גם נזק לרקמה, מטפלים בשני הצדדים".

     

    ואיך אתה מטפל בצד הרגשי?

     
    "קודם כל צריך לזהות את הקושי ולשקף אותו למטופל. הטיפול הפיזיותרפי כולל הרבה מגע, כך שהמטופלים מרגישים אינטימיות וקל להם להיפתח למטפל, כל אחד בקצב שלו. אחרי השיקוף, יש הנעה לפעולה. כדי להפחית חרדה, למשל, אנחנו ממליצים על פעילות גופנית מתאימה ורואים לפעמים תוצאות מדהימות. אנשים מרגישים כמו 'בן אדם אחר'. פחות כואב להם, והם יותר נמרצים ופחות עייפים.

    "גם דמיון מודרך הוא דרך מצוינת שאנחנו ממליצים עליה להתגבר על כאבים כרוניים, אבל לפעמים גם הצעד הפשוט ביותר, כמו לפתוח בעיה עם אדם קרוב, עושה את העבודה. הייתה לי מטופלת שסבלה מכאבים כרוניים והרגשתי שמשהו אצלה מאוד סגור ומכווץ. בשלב מסוים הבנתי שחלק מהבעיה הוא חוסר התקשורת עם בעלה. אמרתי לה שאני לא מטפל זוגי, אבל אני ממליץ לה לשבת איתו ולפתוח דברים. לפגישה הבאה היא הגיעה מחויכת ואמרה שהם ישבו על כוס יין ודיברו והתחבקו ועצם השיחה ביניהם כבר הביאה לשיפור בכאבים".
     
  • מנהל רשת מכוני מדלידר, פיזיותרפיסט מוסמך בוגר תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת תל אביב (BPT) ותואר שני בפיזיותרפיה במסלול קליני-אורתופדי מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (MPT). עבד במכון "סלע" בתל אביב, במרכז אפוסתרפיה בהרצליה ובקבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון. מומחה בשיקום אורתופדי ובפגיעות ספורט, ומשלב מספר שיטות טיפול בהתאמה אישית למטופל. מאמין גדול בטיפולים שמרניים כאופציה ראשונה, וכן חובב פעילות גופנית ובשילובה באורח חיים בריא.