כאבים בגב התחתון - סיבות ואפשרויות טיפול

שמונה מתוך עשרה אנשים יסבלו מכאבי גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שרירית ולאו דווקא בשינויים ניווניים, פריצה או בלט דיסק.

לכאבי גב תחתון סיבות רבות ושונות, כגון: חולשת שרירים, יציבה לקויה, עבודה פיזית, עודף משקל, חוסר בפעילות ספורטיבית, עבודה בישיבה, נהיגה מרובה או עמידה ממושכת.

כאשר מופיע כאב הגב, לרוב הסיבה הינה מכנית וקשורה למבנים דינמיים, ולכן ניתן לטפל בה על ידי פיזיותרפיה ותנועה. בפיזיותרפיה אנו נאבחן אילו שרירים מעורבים בכאב, היכן החולשה, היכן "תפוס", יציבה והשפעותיה, סביבת העבודה (ארגונומיה) ועוד.

צפו: מדוע אנו סובלים מכאבי גב וצוואר (אנגלית, 3:23 דקות)
 

כאבי גב - 5 דברים חשובים שכנראה לא ידעתם

כאבי גב הם סיבה עיקרית לפנייה לקבלת טיפול רפואי, במיוחד כאשר מדובר בכאבי גב תחתון - שהוא גורם עולמי מוביל בפגיעה בניידות. יש המון מידע שגוי ומטעה בכל הנוגע לכאבי גב ומניעתם, ובעקבות כך - גם טיפולים חסרי יעילות. הנה 5 דברים שכדאי וחשוב לדעת על כאבי גב.
 

1. לא רק בעמוד השדרה

בניגוד לנהוג לחשוב, כאבי גב אינם מוגבלים אך ורק לעמוד השדרה. בגב שלנו יש חוליות המחוברות אחת לשנייה מהצוואר עד עצם הזנב. חוליות אלו יוצרות את עמוד השדרה, שמהווה בית לחוט השדרה.

החוליות מחוברות אחת לשנייה באמצעות דיסקים גמישים, שמטרתם להוריד עומס, למנוע פגיעה ולאפשר את מנעד התנועה שאנו רגילים אליו. מעבר לכך הגב מכיל גם שרירים, מפרקים, עצבים ועוד.

רבים לא מודעים לכך, אך הגב לא מיוצב אך ורק על ידי עמוד השדרה. חלק ניכר מהעבודה מבוצע גם על ידי שרירי הליבה שלנו, הנמצאים בשרירי הבטן, שרירי הגב התחתון, שרירי הירכיים וכן רצפת האגן.

שרירי הליבה מסירים מעמוד השדרה חלק מהעומס הפיזי שאנו מטילים עליו - כגון עמידה, הליכה, הרמת חפצים ואפילו בזמן ישיבה. לפיכך לא רק הלחץ בעמוד השדרה גורם לכאבי גב, אלא גם שרירים פגועים ודיסקים פרוצים.

בנוסף, הכאב עצמו הוא תופעה מורכבת; זאת מכיוון שעוצמת הכאב תלויה גם בצורה בה אותות הכאב מעובדים במערכת העצבים ובמוח. יש אנשים שידרגו כאב כחלש עד בינוני, בעוד שאחרים ידרגו את אותו כאב כחזק עד בלתי נסבל. גורמים נוספים המגבירים את תחושת הכאב הם סטרס וחרדה.

סיבות אלו ואחרות עלולות להפוך את הטיפול בכאבי גב למתסכל, מה שגורם לנו לעיתים לחפש אפשרויות אחרות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם המקובל והידוע בתחום הרפואה.
 

2. כירופרקטיקה

אומנם מדובר בשיטת טיפול נפוצה ומוכרת, אך יש לדעת שכירופרקטיקה אינה נתמכת על ידי ממצאים מדעיים. לדוגמה - סקירה שבדקה 45 מחקרים לא מצאה כל עדות התומכת ביעילותו של טיפול כירופרקטי; וזאת לגבי כל מצב רפואי (לא רק לכאבי גב).

מצד אחד לא ניתן להכחיש שטיפולים כירופרקטיים תורמים לתחושה טובה ואפילו להפגת הכאב; אך מצד שני ממצאים מדעיים מעידים כי מדובר באפקט פלצבו, הנוצר ככל הנראה מתחושות הקלה ונוחות מעצם המגע הגופני.

מעבר לכך ראוי לציין שטיפול כירופרקטי עלול לעיתים להיות גם מסוכן. יש אנשים שסבלו משבץ וסקולרי לאחר שעברו טיפול כירופרקטי בצוואר.
 

3. בדיקות הדמיה

מכשירי הדמיה כגון MRI או בדיקת רנטגן לא תמיד מסייעים באיתור כאבי גב או בסיבה להיווצרותם. הנה כמה דוגמאות שיסברו את האוזן:

• מצד אחד אתם עלולים לסבול מכאב גב משמעותי - אך מצד שני סריקת MRI של עמוד השדרה לא תגלה שום ממצא חריג.
• מצד אחד אינכם חשים כל כאב - אך מצד שני בדיקת MRI מגלה ממצא חריג, כגון פריצת דיסק / בלט דיסק.
• מצד אחד אתם כן חשים כאב - אך מצד שני ייתכן שהממצא החריג ב-MRI כלל לא קשור לכך.

בדיקת MRI לא תמיד מציגה את המתרחש בשרירים, וכמו כן אינה מסוגלת לגלות לנו כיצד כאב מעובד במוח.

אין ספק שיש מצבים רבים בהם בדיקת הדמיה מסייעת באבחון בעיה רצינית, בייחוד לאחר טראומה או תאונה; וכן במצבים בהם ניתן לגלות "דגלי אזהרה", במקרי סרטן או בשל סימפטומים נוירולוגיים מטרידים.

אבל בכל הנוגע לכאבי גב, מתברר שרוב בדיקות הדמיה עושות בדיוק את ההפך. הן מקושרות לאבחונים לא יעילים, כמו גם להגעה למצבים של ניתוחים מיותרים.
 

4. ניתוחי גב

לעיתים ניתוחים בגב עלולים לגרום יותר נזק מתועלת. חוקרים בדקו מחקרים אודות 2 סוגים של ניתוחים בעמוד השדרה: איחוי חוליות (Lumbar Spine Fusion) וכן ניתוח דקומפרסיה להפחתת הלחץ בעמוד השדרה (Lumbar Spine Decompression).

הממצאים מעידים ששני סוגי הניתוחים הללו לא היו יותר יעילים מטיפולים לא כירורגיים; מה שמוביל אותנו לסעיף האחרון.
 

5. פיזיותרפיה

זוהי אפשרות טיפול מצוינת לכאבי גב. תוכנית טיפול פיזיותרפית מתוכננת היטב, בהתאמה אישית למטופל/ת, יעילה מאוד בטיפול בכאבי גב קשים או כרוניים. כמובן שזה דורש עבודה לא רק מצד המטפל, אלא גם מצד המטופל.

פיזיותרפיה איכותית משלבת לא רק בדיקה ואבחון, אלא גם תוכנית אימונים מסודרת לביצוע ביתי (בנוסף לדברים המבוצעים במכון הפיזיותרפיה עצמו).

החוכמה היא להתמיד בתרגול כדי ליהנות מיתרונות הטיפול. אם יש צורך, ניתן ורצוי להיעזר גם ברופא המשפחה או במומחה נוסף כדי לשלב גם טיפולים נוספים כגון תרופות, זריקות ועוד.
 
לא צריך לסבול - פנו לקבלת טיפול עוד היום
 

כאבי גב תחתון הם שכיחים

כאבי גב תחתון יכולים גם להיות קשורים למרכיבים פסיכוסוציאליים כגון: לחץ נפשי שקשור לסטרס בעבודה, בחיים האישיים, אובדן של קרוב, ולשילוב עם טראומות כגון: תאונת דרכים או תאונה אחרת שגרמה לחבלה ישירה לגב, ללא ממצא רנטגנולוגי.

כאבים בגב התחתון הם התלונה השכיחה ביותר של המטופלים הבאים לאורתופדים, רופאי המשפחה והפיזיותרפיסטים. במקרים רבים אותם מטופלים מופנים לבדיקות דימות שונות ומגוונות, ושם מתגלות כל מיני תופעות ואבחנות "מפחידות" כמו שינויים ניווניים, היצרות המרווחים הבינחולייתיים, והדבר הנורא מכל: "בלט דיסק".

יש להבין שבהרבה מהמקרים אין לממצאים הללו שום קשר לתלונות של המטופל, אלא הן רק מפחידות ונותנות סיבה טובה למטופלים לא לבצע פעילות גופנית או בכלל פעילות יומיומית אשר יכולה בעצם להקל על הסימפטומים. עצם ההימנעות של המטופלים תגרום לכך שהכאב והחשש מתנועה, יגרמו לגוף להיות יותר נוקשה, יותר כאוב, וימשיך לירידה תפקודית, ירידה במצב הרוח, בהמשך גם בבריאות הכללית ועוד.

המטרה היא כמובן לעצור את המעגל הזה ולגרום למטופל להבין שהוא יכול לזוז, יכול לטפל בעצמו ולכן הוא חייב לפנות לטיפול אצל פיזיורתפיסטית או פיזיותרפיסט מוסמכים; זאת בכדי לקבל את האבחון והטיפול הנכון כדי לחזור לתפקוד ולהפחית את הכאבים.

לכל מה שנכתב למעלה, ניתן להוסיף מעט תימוכין: לפי מחקר שנעשה ב-2015 (יש עוד הרבה מחקרים אחרים) בו בדקו אנשים ללא כאבי גב תחתון על ידי בדיקת CT, נמצא שלרבים מהם יש ממצאים בגב תחתון למרות שאינם סובלים מכאבים כלל וכלל. למשל - בשנות ה-30 לכ-50% יהיו שינויים ניווניים בעמוד השדרה, בשנות ה-40 לכ-50% היו בלטי דיסק בעמוד שדרה תחתון, בעוד בשנות ה-70 היו לכ-80% בלטי דיסק.

אני חוזר - אלה אנשים שנבדקו ללא סימפטומים של גב תחתון! הנה אינפוגרף של המחקר:

פריצת דיסק / בלט דיסק	כאבים בעצם הזנב	כאבי עכוז / ישבן	חגורות גב אורתופדיות
גיבנת	עקמת	כאבי סיאטיקה / אישיאס	דלקת חוליות מקשחת

 

 

מנהל רשת מכוני מדלידר, פיזיותרפיסט מוסמך בוגר תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת תל אביב (BPT) ותואר שני בפיזיותרפיה במסלול קליני-אורתופדי מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (MPT). עבד במכון "סלע" בתל אביב, במרכז אפוסתרפיה בהרצליה ובקבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון. מומחה בשיקום אורתופדי ובפגיעות ספורט, ומשלב מספר שיטות טיפול בהתאמה אישית למטופל. מאמין גדול בטיפולים שמרניים כאופציה ראשונה, וכן חובב פעילות גופנית ובשילובה באורח חיים בריא.