מוזיקה כחלק מטיפול פיזיותרפי בקשישים

 

שימוש במוסיקה כגורם מיטיב בקרב קשישים

לכל אדם יש מוזיקה שאליה הוא מתחבר, שמרגשת אותו בזמן מסוים, שגורמת לו לבכות, שמרגיעה אותו, שגורמת לו לזוז ולרקוד, שמזכירה לו נשכחות: אנשים אהובים, מקומות ורגעים בעלי משמעות. אנו אוהבים מוזיקה ומאזינים לה רבות במהלך החיים, כך גם בזקנה.

מחקרים מוכיחים שדווקא בשלב זה, בגיל השלישי, משמעותה של מוזיקה הולכת וגוברת ומקבלת תפנית טיפולית. קשישים מתמודדים לעיתים קרובות עם ירידה ביכולות הקוגניטיביות והפיזיות, עם פרידה ואובדן ובעיקר עם בדידות.

טיפול במוזיקה ותנועה ברשת בתי האבות "עמל ומעבר"
 

אין באפשרותנו להשיב לאדם את האנשים שנפטרו, את אורח חייו הצעיר / הבריא או מיומנויות מסוימות שאבדו לו. אולם, באמצעות המוזיקה, ניתן לאפשר לו לחוות מחדש את התחושות והרגשות להן הוא מתגעגע, להזכיר לו את החוויות המעצימות שהיו. המוזיקה מאפשרת להתחבר לתרבות, ל"בית אמא", לילדות, לאהבה; גם במקרים של דמנציה מתקדמת.

בטיפולי הפיזיותרפיה באוכלוסייה הגריאטרית ניתן לשלב מוזיקה על פי העדפות הדיירים, וכך להשיג מספר דברים במקביל:

• הנאה גדולה יותר מהטיפול עצמו (יש לי לא מעט דיירים שמגיעים בגלל המוזיקה והסרטונים לחדר הפיזיותרפיה).
• הגדלת משך התרגול וכך שיפור סיבולת וכוח שריר (המוזיקה משמשת כמסיח דעת לזמן שעובר, וכך הטיפול נמשך על פני זמן רב יותר והוא יותר אפקטיבי).
• יצירת הוויי קבוצתי וגורם מחבר ביניהם (בייחוד כאשר יש מחסום שפה והדיירים דוברים שפה אחרת מן המטפל).
• העלאת מצב הרוח; הרגעה במצבים של אי שקט; וכן בעת האזנה משותפת של מספר דיירים, המוזיקה מהווה גורם מחבר ונושא לשיח קבוצתי. מפיגה את תחושת הבדידות.

בעקבות כל זה, אין זה פלא שאצלי במחלקה השימוש בה הוא תדיר. בחדר הפיזיותרפיה נמצא מסך גדול ורמקולים אשר מאפשרים רגעי תרבות בתוך המרחב הטיפולי, ובחלל המחלקה והחדרים יש רמקולים להאזנה קבוצתית עבור כולם. 

המוזיקה הייתה כאן מימי ראשית תרבותנו והיא כאן כדי להישאר. אם נרצה להיטיב ולהנעים את איכות חייהם של דיירינו, אך גם של סבינו וסבתותינו, כדאי להנכיח אותה בשגרת היום- יום, ולשמר את הגוון המוסיקלי הייחודי של כל אחד.
 

פיזיותרפיסטית ראשית ברשת בתי האבות "עמל ומעבר"; עובדת עם בני הגיל השלישי בבית האבות הסיעודי "הוד עמל" בירושלים.