טיפול-בבעיות-ברכיים
מרכזי פיזיותרפיה חדשניים ומאובזרים בפריסה רחבה. אבחון מעמיק לשורש הכאב | טיפול פרטני לפתרון!
80% הצלחה ללא ניתוח

  • מניסקוסים (או בעברית: הסהרונים) הינם שתי רקמות בצורת חצי ירח אשר ממקומות במפרק הברך בין עצם השוק (טיביה) לעצם הירך (הפמור). המניסקוסים מחוברים ישירות לטיביה, אשר עליה הם יושבים ובעצם מרחיבים את שטח המגע של הטיביה כך שהפמור תוכל להתגלגל על גביהם.

    ישנם 2 מניסקוסים בכל ברך הקרויים לפי מיקומם: המניסקוס הפנימי נמצא בצד הפנימי של הברך, צורתו כמו האות C באנגלית וחלקו האחורי רחב יותר מהקדמי. המניסקוס החיצוני הינו בעל צורה מעוגלת, ומכסה חלק גדול יותר של המשטח הטיביאלי. המבנה המולקולרי של שני המניסקוסים מאפשר ספיגה של לחצים ומניעה של קרעים לאורך המניסקוס. עובדה זו חשובה מכיוון שהמניסקוסים נושאים עומס רב, כפי שיפורט בהמשך.

    צפו: 3 תרגילים לטיפול בקרע במניסקוס (אנגלית, 1:39 דקות)
     


    תפקידי המניסקוסים:

     
    נשיאת משקל הגוף חלק ניכר מהעומס מגיע גם לברכיים.
    חלוקת כוחות במפרק הברך המניסקוסים מפחיתים מגע של לחץ מקומי בין עצמות השוק והירך ובכך מפחיתים עומס מקומי. בברכיים בהן הוציאו בניתוח אפילו חלקים קטנים של המניסקוס (בין 15% ל- 34%), הלחץ במגע גדל פי 3.5.
    יציבות המפרק צורת המניסקוסים שיוצרת שיפוע מסוים מאפשרת התאמה טובה יותר בין עצם הירך לעצם השוק ובכך תורמת לפעולה פונקציונלית תקינה של הברך.
    סיכוך המפרק המניסיקוסים עוזרים בהפרשה של נוזלי סיכה המאפשרים תנועה חלקה במפרק הברך.
    מידע תחושתי החיישנים הנמצאים במניסקוסים משדרים מידע בזמן אמת למערכת העצבית-שרירית על הלחצים והתנועות בתוך הברך ומאפשרים בכך למערכת לייצב את הברך טוב יותר.

    כאבים בברכיים כתוצאה מקרעי מניסקוס


    ניתן לחלק את קרעי המניסקוס לקרעים טראומטיים, כאלו הנגרמים בשל טראומה/פציעה, וכן קרעים דגנרטיביים – כאלו הנגרמים בשל ה"גיל" (בדרך כלל אופייניים מגיל 35-40). בקרב צעירים המניסקוס הינו רקמה קשיחה וגמישה. ככל שהולך ועולה הגיל המניסקוס הופך דק יותר, חלש יותר ופחות עמיד.

    תהליך זה מביא לכך שבגילאי העשרה והעשרים קרעי המניסקוס נוצרים כתוצאה מטראומה, בדרך כלל סיבובית בעצימות גבוהה, בעוד שבברך של בני 35 ומעלה נגרמים קרעים אף מתנועה בעצימות נמוכה בהרבה. מחקרים הראו כי בבני השישים ומעלה ל- 50% יש קרעי מניסקוס, ואצל אלו הסובלים משחיקת ברכיים לכ-91% (!!) יש קרעי מניסקוס.

    דהיינו, במרבית המקרים ניתן להתייחס לקרע המניסקוס כתהליך טבעי ונפוץ שהינו חלק בלתי נפרד, כמעט, מהעלייה בגיל, "הזדקנות" הברך ושחיקת הסחוס; בדומה לכל תהליך הזדקנות רגיל כגון קמטים, התקרחות או שיער לבן.

    מנגנון הפציעה אצל ספורטאים מערב בדרך כלל תנועה סיבובית, כאשר כף הרגל עוגנת על הקרקע והברך ממשיכה להסתובב. קרע מניסקלי קטן יכול לגרום לכאב רק לאחר כ-24 שעות וכך גם לנפיחות מאוחרת. אצל מבוגרים יותר, קרע במניסקוס יכול להיות ללא כאב או סימפטומים בכלל, משום שהוא חלק משינויים ניווניים שקורים בברך כדרך הטבע (שחיקת סחוסים או אוסטאוארטריטיס).

    פציעת המניסקוס מתאפיינת במקרים רבים בכאב חד, הגבלה בתפקוד ולעיתים אף נפיחות. הפציעה מפחידה ומטרידה בשל חדות המעבר מאתלט פעיל לאדם כאוב ומוגבל. במרבית המקרים – השד אינו נורא כל כך. למעט קרע טראומטי מסוג "ידית דלי", בו חלק מהמניסקוס עולה כידית של דלי ו"מתלבש" על קצה עצם הירך (מתאפיין בנעילה וחוסר יכולת ליישר את הברך), בדרך כלל לא מדובר בפגיעה המצריכה התערבות מהירה. מעבר לסימפטומים שצויינו לעיל יופיעו לעיתים "קליקים", כאבים על הסדק המפרקי כמו גם דלדול של חלק מהשריר הארבע ראשי ו"בריחה" של הברך עקב אבדן השליטה העצבית שרירית.
     
    במקרים רבים של פציעה במניסקוס, טיפול שמרני פיזיותרפי יחד עם פעילות ספורטיבית מבוקרת כחלק משיקום הברך מספק בהחלט. במקרים בהם ישנה גם נעילה פתאומית של הברך מדי פעם, נפיחויות שחוזרות בפעילות וחוסר שיפור ב-3-4 שבועות ראשונים של טיפול שמרני, יש לשקול התערבות כירורגית על ידי ארתרוסקופיה.

    יש לציין שאצל ספורטאים מקצועיים ישנה נטייה לנתח מוקדם יותר בשל מנגנון הפציעה, שהוא בעל מכניזם עם אנרגיה גבוהה יותר. זאת בשל לחץ זמן אצל הספורטאי והקבוצה לחזרה מוקדמת ככל האפשר, ללא ניסיון של טיפול שמרני בלבד לפני הניתוח.

    חזרה לפעילות ספורטיבית תלויה בחומרת הפציעה והאם ישנם מבנים נוספים שנפגעו, אך אם מדובר בפגיעה מבודדת במניסקוס, בדרך כלל החזרה היא תוך 4-6 שבועות, אך לעיתים גם קצת יותר.
      

    טיפול פיזיותרפיה בבעיות ברכיים


    שיפור טווחי תנועה והפחתת נפיחות בטכניקות מנואליות, חיזוק שרירי אגן, ירכיים, ברכיים, פרופריוספשן ושיפור השליטה השרירית, תרגילים הדרכה לפעילות ספורטיבית מתונה בהדרגה (אופניים, שחייה, ריצה), עבודה על התפקוד הרצוי של המטופל הספציפי (ריצה, ניתור, כדורגל, טניס, וכו), טייפינג, אלקטרותרפיה, תרמותרפיה.

    אם מדובר בסימפטומים המערבים נעילות ברך כתוצאה מקרע "ידית דלי", ניתוח הוא האופציה המתאימה. הניתוח שמתבצע הוא ארתרוסקופיה, כאשר בדרך כלל מבוצעת כריתה חלקית של המניסקוס, אם הקרע נמצא באזור ללא אספקת דם טובה, או תפירה אם הקרע הינו באזור עם אספקת דם טובה. חשוב לציין שלאחר טיפול ניתוחי יש צורך בשיקום הברך לפי אותם כללים של הטיפול השמרני, תוך התייחסות לסוג הניתוח (תפירה או כריתה חלקית).

    ראו גם: כאבים ברגליים | כאבי גב תחתון